פסק-דין בתיק ת"א 1912-08

1.          עניינו של פסק הדין שבפניי הינו בעתירתו של התובע לפיצוי בסך 55,555 ש"ח, מאת הנתבעים, בגין השלכת ערימות עפר ופסולת בשטח מגרשו.

  א. רקע כללי ודיוני:  

2.        התובע הינו בעל הזכויות במגרש מס' 64 ברחוב פנחס מוקסיי הידוע כגוש 3699 חלקה 13 בשטח של כ-750 מ"ר (להלן: "מגרש התובע"). הנתבעים (בני זוג) הינם בעלי זכויות במגרש 63/1 בשטח של כ-250 מ"ר, הנמצא בסמוך לחלקתו של התובע (להלן: "מגרש הנתבעים").  

3.      בסמוך ל-05/2008, החלו הנתבעים בבניית ביתם במגרשם. לצורך ביצוע עבודות הבנייה התקשרו הנתבעים בהסכם עם מר ניסן צ'לניק, אשר התחייב לבצע את עבודות הבנייה ולפקח עליהן, עד להשלמתן (להלן: "הקבלן"). עבודות כריית היסודות, שבוצעה לצורך בניית ביתם של הנתבעים, הצריכה ביצוע של עבודות חפירה ופינוי עפר. העפר פונה, בין היתר, אל מגרש התובע הסמוך.  

4.       לאחר שהדבר נגלה לתובע, הוא פנה אל הנתבעים, בעל פה ובכתב, בבקשה לפעול לפינוי העפר. ביום 11/5/08 נשלחה אל התובע "הודעה/דרישה לפני קנס" מאת עיריית רחובות אודות ניקוי המגרש שבבעלותו, כשבפירוט העובדות המהוות את העבירה שיוחסה לו (לפי חוק העזר - שמירת הסדר והניקיון), צוין כי נמצאה בביקורת שנערכה עשביה וגרוטאות. ביום 18/5/08 הגיש התובע תלונה במשטרת רחובות על השגת גבול ופגיעה במקרקעין.  

5.       במסגרת ההידברות האמורה בין הצדדים, הוחלפו גם מספר מכתבים באמצעות באי כוחם. ביום 19/5/08 פנה התובע (באמצעות בא כוחו) אל הנתבעים, בדרישה לפנות את ערימת העפר והפסולת ממגרשו. בסמוך לאחר משלוח פניה אחרונה זו, פעלו הנתבעים לפינוי של חלק מהעפר.

ביום 25/6/08 פנו הנתבעים (באמצעות בא כוחם) אל ב"כ התובע במכתב בו ציינו בין היתר, כי הסתבר להם בדיעבד, שקבלן העפר אותו שכר הקבלן מטעמם, "העביר חול" ממגרשם למגרשו של התובע, כי הם הורו לקבלן לדאוג לפינוי העפר, בשתי הזדמנויות, וכך בוצע. כן צוין, כי ידוע לנתבעים שבמשך תקופה ארוכה השליכו גורמים שונים פסולת ועפר במגרש התובע. בסיום פנייתם, ציינו הנתבעים כי התובע מנסה לנצל את הסיטואציה שנוצרה, על מנת להתעשר ולסחוט את הנתבעים.

במכתב תגובה של התובע מיום 7/7/08, שלל בא כוחו את הנטען, וציין כי אין מנוס מלהביא את העניין "לבירור בפני בית המשפט".

6.        התיק החל את דרכו בפני מותב אחר (כבוד השופטת נ. קוצר), בפניה התקיימו שלוש ישיבות. בישיבת קדם המשפט מיום 15/9/09, מונה בתיק מומחה מטעם בית ביצת המשפט, מר דן אורמן, לאור הפער בין חוות הדעת שהוגשו על ידי הצדדים, לעניין היקף ועלות הפינוי של העפר שפונה למגרשו של התובע.

ב. המסכת הראייתית:  

7.        מטעם התובע הוגש תצהירו של התובע לבדו. מטעמם של הנתבעים הוגשו מלבד תצהיריהם, גם תצהירו של הקבלן, וכן תצהירו של מר גדעון שטרן, אשר שימש בזמנים הרלבנטיים כנהג טרקטור באתר הבנייה של הנתבעים, ואשר ביצע בפועל את פינוי העפר למגרשו של התובע.  

8.        בנוסף, הוגשו מטעם הצדדים חוות דעת הנדסיות של מומחים מטעמם; מטעם התובע, הוגשה חוות דעתו של מדר עותניאל שנערכה ביום 24/3/09. מטעם הנתבעים, הוגשה חוות דעתו של מר יוסי כהן (שהוגשה לבית המשפט ביום 23/7/09). חוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט שמונה כאמור לאור הפער שנתגלע בחוות הדעת של הצדדים נערכה ביום 22/11/09.  

ג. טענות הצדדים:  

9.       סיכומיהם של הצדדים נשמעו בעל פה בסיום ישיבת ההוכחות האחרונה בתיק. סיכומיו של ב"כ התובע אופיינו בתמציתיות לא מוסברת, אשר באה לידי ביטוי אך ורק בהעלאת טרוניה כללית אודות ההתמשכות הארוכה של ההליכים בתיק, תוך שהוא מטיל את האשמה לכך על הנתבעים. לדידו של התובע, התנהלות זו של הנתבעים אופיינה כ"מלחמת התשה" מצידם, כאשר חלף הבעת התנצלות מראש על החלטתם לפנות את העפר למגרשו, הם בחרו לפתוח במסכת האשמות כלפי התובע בעצמו, תוך העלאת טענות כנגד התובע על כך שהוא לא טרח לגדר/לסמן את מגרשו. מלבד טענה זו, ציין בא כוח התובע כי הוא מותיר את ההכרעה בתיק בידי בית המשפט.  

10.     ב"כ הנתבעים מאידך, התייחס בסיכומיו באופן מפורט לנימוקים שבעטיים יש להורות על דחיית התביעה, והנעוצים, בין היתר, בהשתלשלות האירועים האמורה אשר קדמה להגשת התביעה ולהתנהלותם הוותרנית והמתפשרת של הנתבעים במהלך ניהול ההליך. לטענת הנתבעים, יש לראות את התובע כמי שזנח את כלל טענותיו לאור האופי הלקוני של הצגת סיכומיו.  

11.     עוד טוענים הנתבעים, כי העפר שפונה בשטחו של התובע הונח באופן זמני בלבד, כאשר בהמשך הוא פונה במלואו על ידי הנתבעים ובמימונם, כשפינוי זה כלל גם אדמה נוספת שאין מקורה בחלקתם. בנוסף נטען, כי הנתבעים הסכימו אף לפצות את התובע בגין השימוש בקרקע לתקופה בה העפר היה מונח, על מנת להימנע מהגשת תביעה, כשהתובע מנגד מנסה לנצל את המצב שנוצר ולסחוט אותם תוך העמדת דרישתו על סכומים מנופחים.  

12.     ב"כ הנתבעים הדגיש בסיכומיו, כי מחומר הראיות בתיק עולה שהנתבעים האמיתיים הינם "הקבלן והטרקטוריסט", אשר מעדותם נלמד, בין היתר, כי הנתבעים כלל לא ידעו כך שהאדמה שפונתה הונחה במגרשו של התובע.  

13.     כן נטען כי חוות הדעת מטעם התובע עליה מבוססת למעשה כלל התביעה, נסמכת על הנחות שגויות וסתמיות שנאמרו מפי התובע ולא הוכחו כלל. כך, ההנחות השגויות באו לידי ביטוי, בין היתר, בטעות לפיה כלל האדמה שפונתה לצורך הבנייה פונתה למגרשו של התובע, וכן לעניין גובה פני הקרקע במגרש התובע עוד בטרם פונה לשם כל עפר מאת הנתבעים. השגות שונות נטענו גם באשר לחוות הדעת של המומחה מטעם בית המשפט.

  ד. דיון והכרעה: